תאריך ה-1 בינואר הונהג לראשונה כתחילתה הרשמית של השנה עם כניסתו של לוח השנה היוליאני ברומא בשנת 45 לפנה"ס על פי הוראתו של יוליוס קיסר שנה קודם לכן. במהלך ימי הביניים המוקדמים הוחלט להעביר את תאריך ראשית השנה, בהיות תאריך ה-1 בינואר חסר הקשר נוצרי משמעותי, לתאריך אחר, אשר מקורו בדת. כך, חגגו במדינות שונות באירופה את ערב ראש השנה במועדים שונים, כגון חג המולד, פסחא או 25 במרץ (מותו של ישו על פי מסורות מסוימות). למרות זאת, הלילה שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר שמר על שמו המקורי "ערב ראש השנה", כיוון שלוחות השנה שימרו את הפורמט הרומי העתיק והחלו בעמודה של החודש ינואר.
במהלך המאה ה-16, הוכרז ה-1 בינואר ברוב מדינות אירופה המערבית כתחילתה הרשמית של השנה החדשה, וזאת עוד לפני המעבר ללוח השנה הגריגוריאני. רוסיה, שחגגה את תחילת השנה ב-1 בספטמבר, עברה לתאריך זה על פי הוראתו הישירה של פטר הגדול בשנת 1700, 218 שנה לפני אימוץ הלוח הגריגוריאני. על כן, שמו של סילבסטר נקשר לחגיגות סוף השנה (במדינות הרלוונטיות) רק עם הפיכת 31 בדצמבר ליום השנה האחרון - יותר מ-1,200 שנה לאחר מותו של הקדוש הקתולי. בנוסף לכך, הכנסייה התנגדה זמן רב לעריכת חגיגות פומביות בתאריך ה-31 בדצמבר, זאת בשל המקורות הלא נוצריים של החג. מבחינתה של הכנסייה הקתולית מדובר ביום זיכרון אופציונלי לקדוש מסוים בלבד - הדרגה הנמוכה ביותר ליום טוב בנצרות הקתולית ואחד מ-92 ימים בעלי סיווג זהה בלוח הרשמי של הוותיקן. יתרה מכך, עבור כנסיות של רוב המדינות הקתוליות (ספרד, למשל), זהו תאריך שגרתי לחלוטין, זאת כיוון שבלוח הדתי שלהן קיים פטרון קדוש דומה לכל יום ויום בשנה.
[עריכה]סילבסטר כיום
חגיגת סילבסטר בטייפה בירת טאיוואן, 2008
ערב השנה החדשה נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו יפן, הודו, טורקיה, סין, תאילנד, טאיוואן וגם בישראל. הסיבה להשתרשות החג דווקא בציבור החילוני בעולם נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר.
ליל סילבסטר נחגג במסיבות ששיאן - בחצות הלילה, עם התחלפות השנה - נחתם בנשיקה. כיכר טיימס בניו יורק קנתה לעצמה שם ברחבי העולם כאחת מזירות המסיבה הראשיות. בין הבניינים בכיכר נתלה כל שנה כדור ענק היורד אל החוגגים בחצות. מסיבות נוספות נערכות במקומות ציבוריים נוספים ברחבי העולם כמו גם במועדונים ובבתים פרטיים. מנהג נפוץ נוסף הוא יריית זיקוקין די-נור במרכזי הערים הגדולות.
במדינות רבות 1 בינואר (New Year's Day) הוא חג ויום חופשה רשמי. להבדיל מ-31 בדצמבר, שאינו חג אלא סיבה למסיבה - ערב לקראת החג (New Year's Eve).
[עריכה]"שנה חדשה" (נובי גוד) בברית המועצות
המשטר הקומוניסטי, כחלק ממלחמתו בדת ובמיצגיה, הצליח לבטל את חגיגות חג המולד ברוסיה הסובייטית. העם שניסה לשמור על אווירת חג, תיעל את השמחה לחג חילוני "כשר למהדרין", בעל סממנים דומים מאוד לסממני חג המולד.
על אף שאין לערב השנה החדשה אופי קומוניסטי, הוענק לו מעמד חשוב ומיוחד בברית המועצות , זה היה החג הלא-קומוניסטי היחיד במדינה. בברית המועצות צוין רגע התחלפות השנה בהרמת כוסית שמפניה. על פי מסורת "שנה חדשה" שהתפתחה במדינה, נוהגים, כמשקל-נגד לחג המולד הנוצרי, להציב עץ מקושט ולהעניק מתנות, בעיקר לילדים, בלילה זה, ומלווים את מתן המתנות בסיפור על דמות מסורתית בשם "סבא כפור" (Дед Мороз) המעניקה אותן, המקבילה לסנטה קלאוס הנוצרי, אך לא נושאת אופי דתי. סבא כפור ונכדתו, סנגורוצ'קה (ילדת השלג, בתרגום חפשי) אף מופיעים כדמויות במספר אגדות ילדים רוסיות.
[עריכה]הסילבסטר בישראל
בישראל נחגג הסילבסטר בקרב חלק מהציבור החילוני עוד לפני קום המדינה, והפופולריות של חגיגות אלו בציבור הישראלי הולכת וגוברת עם השנים. במיוחד מקפידים לחגוג את החג העולים מחבר העמים, אשר משמרים את המסורת שהביאו מברית המועצות. כמו בכל העולם לא נושאות החגיגות אופי דתי אלא אופי של מסיבה. החג מצוין ונחגג במסיבות פרטיות, במועדוני לילה ובאולמות אירועים. העולים מחבר העמים נוהגים גם לציין את החג בקרב המשפחה והחברים ולא במסיבות. בשונה מהנהוג במדינות אחרות, בישראל החג אינו מצוין במסיבות רחוב ציבוריות.
בהודעה על-פי פקודת סדרי השלטון והמשפט נכלל בחגי הנוצרים תושבי ישראל חג בשם "ראש השנה", שהוא 1 בינואר, ולא מוזכר השם "סילבסטר".
[עריכה]המחלוקת סביב מסיבות הסילבסטר
חוגים שונים רואים בחגיגת ליל השנה האזרחית החדשה סממן של התבוללות מן הבחינה הלאומית ועבודה זרה מן הבחינה הדתית, בעיקר משום שמדובר בחג לא יהודי. תורמת לכך העובדה, כי ברבות השנים נקשר בישראל היום עם הכנסייה הנוצרית ולו באורח לא פורמלי, יחד עם קשירתו של הלוח כולו אל הכנסייה. בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה. במשנה תורה לרמב"ם, כתוב כך: "עבודה זרה עצמה ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה" (הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז' הלכה ג') והכסף משנה מפרש במקום כי מדובר גם בחגים של עובדי עבודה זרה האסורים בהנאה.
מסיבה זו הודיעה מחלקת הכשרות של הרבנות בערים שונות כי תשלול את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר. הרבנות נסוגה מדרישתה לאחר שבפסק דין שניתן בעקבות עתירה לבג"ץ[1] נקבע שאת תעודת הכשרות יש לתת לפי שיקולים הקשורים בכשרות המזון בלבד, משום שהחוק "לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון".
טיעון נוסף נגד חגיגת הסילבסטר בישראל הוא שמו של הלילה הקרוי על-שם קדוש נוצרי. ישנן גם טענות על כך שכאפיפיור, סילבסטר הראשון הביא לשנאת יהודים ולפעולות נגדם. סילבסטר, שפעל במאה הרביעית, עסק אמנם בדיכוי כופרים באחדותו של השילוש הקדוש, אולם אין ראיות לכך שפעל באופן מיוחד כנגד היהודים. מקור הטענות, ככל הנראה, באחריות הכוללת של הכנסייה הנוצרית לפרעות ממניעים דתיים ביהודי אירופה, בתקופות מאוחרות יותר, והן נפוצו במידה רבה בזכות האינטרנט.
