אביבה אבידן ויקיפדיה

בגיל 11 שרה במקהלת "פינת הילד" בקול ישראל.

את הקריירה החלה כסולנית בלהקת פיקוד דרום בתכניות "מדרום תפתח הטובה" ו"חול בקפה" לצידם של ציפי מור, חנה לסלאו, ברייני וויינשטוק, איציק עוקב, יונית שוהם ועוד. היא אף ביצעה את תפקיד הסולנית בשיר "אלעד ירד אל הירדן". בשנת 1982 היתה בלהקת הליווי של אבי טולדנו בתחרות האירוויזיון עם השיר "הורה" אשר הגיע למקום השני. באמצע שנות ה-80 חזרה להופיע כזמרת סולו בשיתוף פעולה עם המוזיקאי יוני רועה.

ב-1986 הוציאה סינגל בשם "פרי גנך", שנכתב והולחן על ידי יוני רועה, בעקבות מוות של חברו מספר חודשים קודם לכן. את השיר היא הקליטה יחד עם אלי לוזוןכעבור כמה זמן.

ב-1990, ארבע שנים לאחר שיצא הלהיט "פרי גנך", הוציאה את אלבום הבכורה שלה "יהיה בסדר", שכלל להיטים חדשים כמו "יהיה בסדר" ו"ימות המשיח". בהמשך הקליטה דואט עם דקלון למילים של דודו ברק והלחן של יוני רועה לשיר "כותל המזרח".

ב-1992 יצא אלבומה השני "לכל אדם מלאך", שכלל את השיר שכתב נתן אלתרמן לבתו תרצה אתר, "שמרי נפשך". כעבור שנה הוציאה עוד דיסק בשם "פלפל".

ב-1994 הוציאה דיסק בשם "אוהבת לאהוב", שלא זכה להצלחה גדולה כמו הקודמים, ורק אחרי ארבע שנים, ב-1998, הוציאה דיסק נוסף בשם "שימני כחותם".

בשנת 2006 הוציאה את הדיסק השביעי שלה -"אמונה" ובמהלך שנת 2010 החלה לעבוד על אלבומה החדש שיצא במהלך החודשים הקרובים. שיר הנושא של האלבום "אחד ממאה" יצא ב-31 בינואר 2010. ^[1]

סנקה

סנקה נולד ברומא, בנם השני של הלוויה ולוקיוס אנאוס סנקה, רטוריקן עשיר הידוע כסנקה הזקן. אחיו הבכור של סנקה, גליו, היה פרוקונסול באכיה (שם, לפי מקורות נוצריים מוקדמים, הוא פגש את השליח פאולוס בערך ב-52לספירה). סנקה היה דודו של המשורר מרקוס אנאוס לוקאנוס, בנו של אחיו הצעיר, אנאוס מלה.

המסורת מספרת כי הוא היה ילד חולני, ונלקח לרומא על ידי דודתו לצורך חינוכו. הוא למד שם רטוריקה, ופילוסופיה סטואית ונאו-פיתגורית. אך יש מעט מאוד מידע ביוגרפי שניתן להפיק מיצירותיו הוא, ולפיכך קשה לדעת את הפרטים המדויקים על הביוגרפיה שלו. מקורות היסטוריים אחרים נכתבו מנקודות מבט מוטות, ולכן קשה להפיק מהם מידע מהימן לגבי חייו.

תחת השגחתם של אביו ודודתו, הוא בנה לעצמו קריירה משגשגת כפרקליט ונבחר לקוואיסטור לשנת 33. ב-35 נשא לאישה את פומפיה פולינה. אחרי שירש את ממונו של אביו חדל מלעסוק במשפטים וניסה את כוחו בכתיבה. בשנת 40 כתב מכתב תנחומים למרסייה, בתו של ההיסטוריון קרמוטיוס קורדוס שנאלץ להתאבד בפקודת טיבריוס 15 שנה קודם לכן. בשל מכתב זה הקיסר קליגולה ציווה להוציא להורג את סנקה, אך לבסוף לא הרגו רק מכיוון שהאמין כי סנקה החולני ימות ממילא. (סנקה סבל מקוצר נשימה עד כדי כך שלעתים קרובות חשב להתאבד). בשנת 41 מסלינה, אשתו של הקיסר קלאודיוס, שכנעה את קלאודיוס שיגרש את סנקה לקורסיקה בהאשמה כי נאף עם יוליה ליבילה. בשהותו בגלות עסק בלימודים פילוסופיים, וכתב בין היתר את חיבורו "תנחומים" לאמו הלביה.

בשנת 49, אשתו החדשה של קלאודיוס, אגריפינה הצעירה, קראה לו חזרה לרומא על מנת ללמד את בנה, ל. דומיטוס, שעתיד היה להיות הקיסר נירון. כאשר קלאודיוס נרצח בשנת 54, אגריפינה הצליחה להביא להכתרתו של נירון לקיסר, ולהעדפתו על פני בריטניקוס, בנו של קלאודיוס.

במשך חמש השנים הראשונות שלט נירון בתבונה תחת השפעתו של סנקה ושל פקיד בכיר אחר, סקטוס אפריקנוס בורוס. אך לאחר זמן מה, סנקה ובורוס איבדו את השפעתם על נירון ושלטונו הפך דיקטטורי וטיראני. בשנת 58 סנקה נתבע לדין על כך שצבר הון תועפות על חשבון הציבור, אך יצא מן המשפט ללא פגע. הוא התעשר מאוד מהשקעות כשניצל את מעמדו הרם כדי לקבל אינפורמציה פיננסית, והלווה כספים לפרובינקיות בשיעורי ריבית גבוהים מאוד. הוא עצמו הסתפק במועט למרות עושרו הרב, ישן על מזרן קשה, שתה מים בלבד והסתפק במזון מועט. "שפע של מזון מפריע למחשבה וחונק את הנשמה" כך כתב.

מותו של בורוס בשנת 62 הזיק מאוד למעמדו של סנקה, ונירון היה נתון להשפעתם של אנשים שהטיחו בסנקה האשמות שונות ובהן שניסה לצבור עוד ועוד ממון. סנקה פרש והשקיע את זמנו בלימוד וכתיבה. אחרי השריפה הגדולה של רומא בשנת 64, סנקה תרם את רוב ממונו למטרת שיקומה. בשנת 65 הוא הואשם כי היה שותף בקשר פיסו שמטרתו 

בושאייף

בושאייף לפי המסורת - הלובית
צדיקה מתקופת בית -שני בעלת יכולות ריפוי מדהימות , וכוחות מיסטיות , ובתו  של ישמעאל  כהן גדול שהיה עשיר מאוד , ובעל מעמד חברתי גבוה בחברה של אותה תקופה ..
ישמעאל כהן גדול
לפי המסורת הלובית רבי ישמעאל כהן גדול   חי בתקופת בית -שני לאחר חורבן בית המקדש השני גורש לאפריקה לפי המסורת
לישמעאל היו שלוש בנות צדיקות אחת הבנות שמה בושאייף לא היו ילדים , והובטח לה באחת מתפילותיה שתזכה להיזכר
על יד כול העדה ..
המסורת הלובית
לאחר מותו של ישמעאל אלמנתו גילתה שיש ברשותו אדמה , והקימה בית הכנסת עד מהרה המקום הפך למוקד לעלייה לרגל לעדה כולה , וגם לא יהודים פקדו את הקבר  : הקבר במושב זיתן  מהווה העתק מדויק של הבית כנסת בלוב , ומהווה מוקד עלייה לרגל , על מנת לקבל ברכות : בעיקר בסוכות , ול"ג - בעומר ..

נבואות נוסטרדמוס

תואר, ב צרפתית , באותה קלות פירושו "נבואות, על ידי מ 'מישל נוסטרדמוס", וזה בדיוק מה שהם היו; כמו "את נבואותיו של נוסטרדמוס מ מישל", אשר, למעט במקרים מעטים, הם היו לא, מלבד באופן הביטוי שלהם, עריכה reapplication לעתיד). כל ביקורת של נוסטרדמוס עבור בטענה להיות נביא, או במילים אחרות, היה עושה את מה שהוא מעולם לא טען שהוא עושה מלכתחילה.

נתון זה הסתמכות על מקורות ספרותיים, וספק ^[2] האם נוסטרדמוס שימוש בכל שיטות במיוחד להזנת המדינה טראנס , מלבד התבוננות , מדיטציה ו הדגירה(כלומר, בטקסיות "לישון על זה"). התיאור היחיד שלו של תהליך זה הוא הכלול במכתב 41 ^[22] של הלטינית אסף תכתובות שלו. ^[2] האגדה הפופולרית כי הוא ניסה שיטות עתיקות של בוהה הלהבה, מביט במים או שניהם בו זמנית מבוססת על קריאה תמימה של הראשון שלו שני פסוקים, אשר משווה רק מאמציו אלו של מדלפי וBranchidic oracles . הראשון שבהם הוא לשכפל בתחתית המאמר הזה ואת השני ניתן לראות על ידי ביקור באתר הפקסימיליה הרלוונטיים (ראה קישורים חיצוניים). ב מסירותו המלך אנרי השני, מתאר נוסטרדמוס "ריקון, נשמתי המוח והלב של טיפול, דאגה כל אי נוחות דרך להרגיע את הנפש ושלווה", אבל הפניות התכופות שלו "הברונזה" חצובה של מדלפי טקס מלוות בדרך כלל על ידי את המילים "כאילו" (להשוות, שוב, הפניות חיצוניות כדי הטקסטים המקוריים).

פרשנויות

רוב העסקה quatrains עם אסונות, כגון מכות, רעידות אדמה, מלחמות, שטפונות, פלישות, רציחות, בצורות, וקרבות - כל מתוארך ועל סמך foreshadowings ידיליבר מיראביליס . quatrains יש לכסות אלו אסונות במונחים הכולל; אחרים דאגה אדם אחד או קבוצה קטנה של אנשים. כמה לכסות עיר אחת, אחרים בעיירות מספר במספר מדינות. , שבבסיס הנושא המרכזי הוא פלישה הממשמש ובא של אירופה על ידי המוסלמים כוחות נוספים ממזרח ופנה דרומה על ידי צפויהאנטיכריסט , ישירות המשקף את הנוכחי העות 'מאנית פלישות אז הקודמת Saracen (כלומר, ערבים) ושווי, כמו גם לפני הציפיות של ליבר מיראביליס. ^[2] כל זה מובא בהקשר של כביכול בסוף הקרובה של העולם - גם אם זה לא בעצם הזכיר ^[23] - הרשעה שהצית אוספים רבים של נבואות בזמן סוף בבית הפעם, לפחות לא אוסף פורסם על ידי כריסטופר קולומבוס . ^[24]

חובבי נוסטרדמוס יש לזקוף אותו עם לניבוי אירועים רבים בהיסטוריה העולמית, מן השריפה הגדולה של לונדון , בדרך של עליית נפוליאון של צרפת אדולף היטלר , על 11 ספטמבר 2001 פיגועי טרור על מרכז הסחר העולמי , ^{[11 ]} אבל רק פעם בדיעבד. ספקנים כגון ג 'יימס ראנדי מראים כי המוניטין שלו כנביא מיוצר ברובו על ידי תומכי יום מודרנית אשר מתאימים דבריו לאירועים כי יש גם התרחשו כבר או נמצאים קרוב עד כדי כך בלתי נמנע, תהליך המכונה לעתים " החוש השישי רטרואקטיבית ". אין עדות בספרות האקדמית להציע כי כל quatrain נוסטרדמוס מעולם להתפרש לניבוי אירוע מסוים לפני שהוא התרחש, אחרת מאשר, במונחים מעורפלים כללית שעלולה להחיל באותה מידה על כל מספר של אירועים אחרים. בפרט, quatrain לא עולה, כפי שנטען לעתים קרובות על ידי ספרים וסרטים על לכאורה נבואת המאיה , כי העולם יסתיים בדצמבר 2012. ^[25]

אלטרנטיבי צפיות

מגוון של השקפות שונות לגמרי באים לידי ביטוי בספרות הכתובה על האינטרנט . בקצה האחד של הקשת, יש ייחודיות אקדמי קיצוניים כגון אלו של ז 'אק Halbronn , מציע באריכות עם מורכבות גדולה כי נבואותיו של נוסטרדמוס הם antedated זיופים נכתב על ידי ידיים לאחר מכן עם הגרזן הפוליטי לטחון. מומחים אחרים ביותר בתחום לדחות השקפה זו.

בשלב השני בסופו של הספקטרום, קיימים מספר רב של ספרים פופולריים האחרונות למדי, אלפי אתרי אינטרנט פרטיים, מציע לא רק כי הנבואות הם אמיתיים אבל זה נוסטרדמוס היה נביא אמת. בשל האופי הסובייקטיבי של פרשנויות אלה, עם זאת, לא שניים מהם מסכימים על מה בדיוק הוא ניבא, בין אם בעבר או בעתיד. ^[4]רבים מהם מסכימים, כי, כי תחזיות בפרט מתייחסים, למשל, על המהפכה הצרפתית , נפוליאון בונפרטה , אדולף היטלר , ^[2] [26] הן מלחמות העולם , ולאחרהחורבן גרעינית של הירושימה ועל נאגאסאקי . יש גם הסכמה ברורה בין הסופרים הפופולריים שהוא חזה כל אירוע חשוב קרה בדיוק בזמן של הספר לפרסום של כל אחד, מתוך נחיתות אפולו , דרך המוות של דיאנה, הנסיכה מוויילס בשנת 1997, ואת הצ 'לנג מעבורת אסון שטח בשנת 1986, ^[27] לאירועי 9 / 11 : מטלטלין משתה היבט 'מופיע' כדי להיות אופייניים. אנר הזה ^[4]

ואולי הראשון של ספרים אלו להיות פופולרי בשפה האנגלית היה הנרי ג 'רוברטס 'הנבואות של נוסטרדמוס השלם של 1947, נדפס לפחות שבע פעמים במהלך ארבעים השנים הבאות, ובה הן עיבודים ותרגומים, עם פרשנות קצרה. זה היה אחרי בשנת 1961 (נדפס בשנת 1982) על ידי לאוני של נוסטרדמוס אדגר ונבואות שלו. אחרי זה בא אריקה Cheetham של הנבואות של נוסטרדמוס, המאגדת תדפיס של מהדורת 1568 לאחר מותו, שהיה נדפס, מתוקנת מחדש כמה פעמים משנת 1973 ואילך, ולאחרונה גם נבואות סופי של נוסטרדמוס. זה שימש כבסיס התיעודי The Man Who Saw מחר . A-חלק תרגום שני של 'שארל דה Fontbrune שלנוסטרדמוס' ין: historien ואח prophète יצא לאור בשנת 1980, וג 'ון Hogue פרסם מספר ספרים על נוסטרדמוס מתוך כ - 1994 ואילך, כולל נוסטרדמוס: נבואות השלם (1999) ו נוסטרדמוס: החיים מיתוס (2003).

מלבד רוברטס, אלה ספרים פופולריים רבים חקיינים שלהם היו כמעט פה אחד לא רק על סמכויות של נוסטרדמוס של נבואה, אלא גם על היבטים שונים של הביוגרפיה שלו. הוא היה צאצא של בני ישראל משבט יששכר ; הוא חונך על ידי סבו, שהיה גם רופאים כבר לבית המשפט של המלך רנה הטוב של פרובנס ; שלמדמונפלייה אוניברסיטת ב 1525 כדי להשיג את התואר הראשון: לאחר החזרה שם בשנת 1529 הוא לקח בהצלחה הדוקטורט הרפואי שלו, הוא הלך על להרצות בפקולטה לרפואה שם עד דעותיו הפך פופולרי מדי, הוא תמך צפה ההליוצנטרי של היקום: הוא נסע אל בצפון מזרח צרפת, שם חיבר נבואות במנזר של Orval; במהלך מסעותיו הוא ביצע מגוון של עילויים, כולל זיהוי האפיפיור לעתיד: הוא ריפא בהצלחה את המגפה ב -en Provence-אקס ובמקומות אחרים: הוא עוסק scryingשימוש או ראי קסם או קערת מים, הוא היה מצטרף מזכירתו Chavigny בחג הפסחא 1554; לאחר שפורסם הפרק הראשון של Propheties שלו, שהוזמן על ידי המלכה דה מדיצ 'קתרין כדי בפריז בשנת 1556, כדי לדון עם אותה נבואה שלו I.35 quatrain כי בעלה המלך אנרי השני יהיה הרג על דו קרב: הוא בדק את הילדים בבית המלוכה בלואה , הוא הוריש לבנו "ספר אבוד" של ציורים הנבואי שלו; ^[28] הוא היה קבור בעמידה, והוא כבר נמצא, כאשר חפרו על המהפכה הצרפתית, כדי להיות לבוש מדליון הנושא את התאריך המדויק של disinterment שלו.

מ 1980 ואילך, לעומת זאת, התגובה האקדמי שנקבע, בעיקר בצרפת. הפרסום בשנת 1983 של תכתובת פרטית של נוסטרדמוס ^[29] , ובמהלך השנים הבאות, של מהדורות המקורי של 1555 ו 1557 התגלו על ידי Chomarat ו Benazra, יחד עם חשיפת המקורית של חומר ארכיוני רב ^[3] [6] עולה כי הרבה כי היתה טענה על נוסטרדמוס לא תאם את עובדות מתועדות. אקדמאים ^{[3] [4] [6] [30]} עולה כי לא אחת הטענות המפורטות פשוט היה מגובה על ידי תיעודי עכשווי ראיות ידוע לכל.רובם היו כנראה היה מבוסס על שמועות unsourced העבירה כעובדה ידי פרשנים מאוחר יותר, כגון Jaubert (1656), Guynaud (1693) ו Bareste (1840), על אי הבנות מודרנית של טקסטים המאה ה -16 הצרפתי, או על המצאה טהורה. אפילו מתקדמים הצעה לעתים קרובות כי I.35 quatrain ניבא בהצלחה אנרי השני למותו של המלך לא ממש מופיעים בדפוס הראשון הזמן עד 1614, 55 שנים לאחר האירוע. ^[2] [6]

בנוסף, אנשי אקדמיה, ^{[4] [30] [31]} , אשר עצמם נוטים להמנע כל ניסיון לפרשנות, התלונן כי תרגומים לאנגלית היו בדרך כלל באיכות ירודה, נראה להציג או לא ידע מועט של הצרפתי בן המאה ה 16, היו מגמתיות וגם, במקרה הגרוע, היו מעוותות לפעמים כדי להתאים את האירועים שאליהם הם אמורים להתייחס (או להיפך). אף אחד מהם לא התבססו על מהדורות המקורי: רוברטס היה מבוסס על כתביו של 1672, Cheetham ו Hogue למהדורת לאחר מותו של 1568. גם לאוני מקובלת על 115 דף כי הוא מעולם לא ראה את המהדורה המקורית, ולאחר בדפים קודם לכן הוא הצביע על כך הרבה חומר ביוגרפי שלו היה unsourced.

עם זאת, אף מחקר זה הביקורת היה ידוע במקור רוב הפרשנים בשפה האנגלית, על ידי פונקציה של תמרים כשהיו הכתיבה, במידה מסוימת, השפה שהוא נכתב בה Hogue היה בעמדה לקחת היתרון של זה, אבל זה היה רק ​​בשנת 2003 כי הוא קיבל את זה כמה חומר ביוגרפי קודמות שלו היה למעשה מפוקפק. בינתיים כמה מקורות מאוחרים יותר רשום (Lemesurier, גרובר, וילסון) היה חריף במיוחד על ניסיונות מאוחר יותר על ידי כמה סופרים פחות ידועים וחובבי האינטרנט כדי לחלץ לכאורה משמעויות נסתרות מן הטקסטים, בין אם בעזרת היפוכי אותיות, קודים מספריים, גרפים או אחרת.

השחקן עמוס לביא

לביא נולד בלוב ב-1953, בנם של אליהו ומיסה, ולאחר שעלה עם משפחתו לישראל התגורר בקריית גת. אביו, שעבד כמוהל ושוחט, נפטר כשעמוס היה בן שבע בלבד.

בשנת 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים בה שירת לביא במילואים, הוא לקה בתגובת קרב. במהלך השיקום הוצע ללביא ללמוד משחק. בראשית שנות השמונים, סיים לימודי משחק בסמינר הקיבוצים. סרטו הראשון היה הדרמה "מעגלים" (1980). כעבור שנתיים (1982) שיחק בסרט "אות קין" מאת ערן פרייס, בבימוי אורי ברבש. בשנת 1983 שיחק בסדרה "מישל עזרא ספרא ובניו", מאת אמנון שמוש ובסרט "ירוק". בשנת 1984 שיחק בסרט "אני והמאהב של אשתי".

בשנת 1985 שיחק בסרט אותו כתב אסי דיין "בנות" לצד חנה אזולאי הספרי ובסרט "עד סוף הלילה". באותה שנה השתתף בהפקה האמריקאית־ישראלית "להתראות, ניו־יורק" של עמוס קולק. בשנת 1986 השתתף לצד ניצה שאול ב"פלאש", ובשנת 1987 ב"החולמים", מאת ערן פרייס, בבימוי אורי ברבש, ולצד יוסי גרבר ב"חימו, מלך ירושלים".

בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים שיחק לביא במספר סרטים אמריקאיים־ישראלים, "דד־ליין" (1987) , "אהבה אסורה" (1990), "מצמוץ עין" (1992) ו"המומיה חיה" (1994). בנוסף השתתף ב"זרים בלילה" לצד יעל אבקסיס וב"מנת יתר".

בשנת 1993 שיחק לצד רונית אלקבץ וגילה אלמגור בסרט הקולנוע "שחור", על משחקו זכה בפרס אופיר. בשנת 1994 השתתף בסרט הטלוויזיה של דורון צברי "האח של דריקס". בשנת 1995 כיכב בסדרת הטלוויזיה "המונה דופק". בשנת 1996 כיכב ב"קשר דם" של יקי יושע ובסרטו של משה מזרחי "נשים". על משחקו באחרון זכה בפרס אופיר נוסף עבור התפקיד הראשי.

בשנת 1997 שיחק לצד נתן זהבי ב"שבזי" ובמיני סדרה "קו 300". :בשנת 1998 שיחק בסרטו של שמי זרחין "מסוכנת" לצד משה איבגי וגילה אלמגור. באותה שנה שיחק בסרט נוסף בשם "אביו" ובסרט "קרקס פלשתינה" לצד יורם חטב ויבגניה דודינה, ועל משחקו זכה בפרס אופיר נוסף על תפקיד משני.

בשנת 1999 כיכב במיני סדרה "אישה באפור" וב"פרנק סינטרה מת". באותה תקופה שיחק בסרטי הטלוויזיה "משחק חייו", "שאכטה", "קמפיין" ו"סיטון" ובסדרת הטלוויזיה "תמונות יפואיות".